סערת עסקת הצוללות והקשר האיראני: בעקבות חשיפת "ידיעות אחרונות" על מעורבותה של איראן בהנהלת התאגיד הגרמני ״טיסנקרופ״ שמייצר את הצוללות ואת ספינות הסער 6 של חיל הים - בכירי מערכת הביטחון לשעבר קוראים לפתוח בבדיקה של התנהלות ממשלת ישראל ומערכת הביטחון בניסיון לבחון כיצד ישראל קיימה את העסקה למרות שמדובר בהעברת כסף ישראלי לידיים איראניות, ובחשיפה אפשרית של איראן לפרויקט המסווג.
חברת השקעות החוץ האיראנית (IFIC), חברה בבעלות ממשלתית שהיא החברה העיקרית שמשקיעה כספי ממשלה איראניים בעולם, מחזיקה בקרוב ל־5% ממניות טיסנקרופ. במשרד הביטחון הגיבו ואמרו כי הם אינם מכירים מעורבות איראנית, מה שעורר עוד סימני שאלה. "מדינת ישראל ומערכת הביטחון היו צריכות לדעת שיש קרן איראנית שמחזיקה בין היתר גם במניות בחברת המספנות", אמר אתמול ראש המוסד לשעבר דני יתום. "אם במערכת הביטחון הישראלית הופתעו מכך שיש לאיראנים נתח אחזקות של החברה הזו, זו תקלה שמחייבת בדיקה. אני מקווה ומעריך שננקטו כל הצעדים הרלוונטיים על מנת שלא יהיה דלף של מידע. השורה התחתונה היא שמערכת הביטחון הייתה צריכה לדעת של איראן יש חלק בחברה ולעשות הערכת מצב אם לעבוד במספנות האלה. מאחר וזאת איראן ואנחנו מכירים את התכונות האירניות שלכל מקום שהם יכולים הם זוחלים, זו תקלה שהם לא ידעו. צריך לבדוק האם כסף ישראלי, כסף של צה״ל שהושקע בצוללות, הגיע לאיראן בסופו של יום אחרי שישראל דחפה למניעת העברת כספים לאיראן״.
חשיפת "ידיעות אחרונות" ביום שישי
לדברי השר לשעבר ואיש קהיליית המודיעין, רפי איתן, החשש לדליפת מידע הוא מהותי. "אם בצוללות מכניסים מערכות סודיות שפותחו בישראל, שאני מניח שזה מה שקורה, אז ברור שיש סיכון לדלף מידע. במידע מהסוג הזה יכול להשתמש חיל ים מפותח כמו של האיראנים, שזה יהיה מידע ששווה זהב עבורם. אם הם נחשפו למידע סודי של חיל הים הישראלי זה כישלון שיש לברר מה השורשים שלו". מפקד חיל הים וראש השב"כ לשעבר עמי איילון אמר כי "בעלי מניות לא אמורים להיות לחלוטין שותפי סוד אך עם זאת, כל מידע רגיש שמגיע לאויב של מדינת ישראל - יש פה בעיה חמורה״.
באירוע "שבתרבות" בבאר־שבע אמר ראש האגף המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון עמוס גלעד כי "איראן לא מוכרת צוללות לישראל", אך הוסיף כי יש לבדוק את מעורבותה של טהרן בטיסנקרופ. "בסוף אתה קונה מהמספנה. לא הייתי ער למעורבות האיראנית אבל היא לא המרכזית. אם זה היה תלוי באיראן לא הייתה לנו אף צוללת. זו מעורבות שולית וצריך לבדוק את זה. הקנייה היא מממשלת גרמניה ויש הסכמי סודיות קפדניים שעוטפים את בניית הצוללות ומאפשרים לבנות תוך שמירת הביטחון של ישראל". ב"הארץ" פורסם בסוף השבוע כי החברה האיראנית הרוויחה לאורך השנים דיבידנדים בסכום השקול למאות מיליוני שקלים מטיסנקרופ.
הפרסום עורר תגובות חריפות במערכת הפוליטית. ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני), החבר בוועדת תקציב הביטחון, פנה לוועדה בדרישה לערוך דיון חירום ובמקביל לכנס את ועדת התקציב כדי לבחון מחדש את עסקת ספינות ההגנה על אסדות הגז שנעשתה עם טיסנקרופ. "המרוויחים העיקריים של עסקת הצוללות והספינות הם החברים של נתניהו ואיראן", אמר ח"כ מרגלית, "האינטרס הפרטי של נתניהו שוב דורס ופוגע באינטרס הלאומי. העסקה חושפת בפני המשטר האיראני מידע גם על מפרט הצוללות לפרטיו וגם על הקונה - מדינת ישראל". גם ח"כ קסניה סבטלובה דרשה כינוס של ועדת חו"ב. ח"כ נחמן שי אמר: "ככל שהמידע על עסקת הצוללות מצטבר והולך היא נראית הזויה ומוטרפת. האם ישראל הייתה מודעת למעורבות האיראנית בחברה הגרמנית? האם ישראל בדקה מראש מה המשמעות הביטחונית של בניית כלי אסטרטגי בעל חשיבות עצומה, במספנה שבעליה, אפילו החלקיים, הם אויביה? האם איראן היא עכשיו שותפת סוד של ישראל למערכת לחימה שבין היתר מכוונת כלפיה?".
ח"כ עפר שלח (יש עתיד), חבר ועדת החוץ והביטחון, אמר כי "חשיפת מעורבותה של איראן בתאגיד שממנו קונה ישראל צוללות רק מעצימה את הצורך לבדוק לעומק את הפרשה. קניית הצוללות עצמן היא החלטה סבירה, בתחום אחריותו של ראש הממשלה. אבל הבהילות בסגירת העסקה, הצגתה לקנצלרית גרמניה קודם שהעסקה עצמה אושרה בקבינט, ובעיקר ניגוד האינטרסים המובהק בכך שמקורבו של ראש הממשלה מרוויח מן העסקה כעורך דינו של נציג המספנות בארץ, כל אלה גורמים לחשד כבד בציבור שמשהו כאן לא בסדר".
